זה לא מאוחר להצליח בגדול (ערן גפן)

ברשות, בזכות ובשמחה - מצטטת מילה במילה את ערן גפן.

המסר שלי למחפשי העבודה אחרי גיל 45: צאו מהקופסה של חיפוש משרה כשכירים. ייתכן שמיציתם את התקופה הזו בחייכם והגיע הזמן להיות יזמים.

והמסר שלי למעסיקים: צאו מהקיבעון של חיפוש עובדים צעירים. פשוט צאו, לא תאמינו כמה מוחות יצירתיים ומבריקים רק מחכים להוביל אתכם את המהפכה הבאה.

וכך כתב ערן גפן:

הנה תרגיל קטן, אני אבקש ממך לחשוב על סטארטאפיסט מצליח, ועכשיו לדמיין אותו.

מה עולה לך מול העיניים?

סביר להניח שדמיינת בחור צעיר בסוף שנות ה- 20, זו התפיסה המקובלת של יזמים, "הפוסטר בוי" יוצא 8200, אבל הקטע המדהים שזו אשלייה תקשורתית שרחוקה מהנתונים. למעשה הגיל הממוצע של יזמים בכל התחומים הוא בכלל 42.

בעבודה הראשונה שלי אחרי הצבא, עבדתי באתר האינטרנט תפוז, אחרי תקופה קצרה מינו אותו למנהל שיווק וכולם קראו לי "מוגלי ילד הפלא", אני זוכר שכל פעם נעלבתי מחדש מכך שמתלהבים מהגיל הצעיר שלי.

אז למה כולנו אובססיביים לתפיסה של יזמות צעירה? של מנהלים צעירים ומצליחים? התשובה פשוטה מאוד, מבין אלו שהצליחו בצורה חריגה שהיא סוג של "סטיית תקן" יש כמה גאונים כמו מארק צוקרברג או סטיב ג'ובס שבאמת התחילו בגיל הקולג' והפכו להיות האייקון של יזמות מוצלחת.

אבל אם מסתכלים על הנתונים התמונה אחרת לגמרי, מגזין פורבס פרסם את המסקנות של צוות חוקרים בראשות פייר אזולאי מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס אשר חקר את הקשר בין גיל ליזמות.  "הממצא העיקרי הוא שיזמים מצליחים הם בגילאים מאוחרים ולא צעירים", מציינים החוקרים. "אין אנו מוצאים ראיות המצביעות על כך שמייסדים בשנות העשרים לחייהם עשויים להצליח במיוחד. אלא כל העדויות מצביעות על כך שאלו ש- "עשו את זה" היו מבוגרים. "

החוקרים הצליחו להרכיב רשומות עבור למעלה מ- 2.5 מיליון יזמים שהקימו עסקים בארצות הברית מאז שנות השבעים. מעניין, בכל המיזמים הם מצאו שגיל היזמות הממוצע היה 42, וזאת גם בחברות היי-טק.

אבל יותר חשוב מכך הוא הרי סיכויי הצלחה, החוקרים בדקו האם גיל היזמי ניבא את ההצלחה. החוקרים הפרידו מכלל המיזמים את הטופ, הם בחנו לעומק את  1,700 אלו המיזמים שצמחו יותר מאחרים (0.1% החברות הכי טובות) וגילו שהגיל הממוצע של המייסדים של החברות המוצלחות ביותר היו בעת ההקמה 45.

בשיחה שהיתה לי עם דני כהן, שותף מנהל בקרן ההון סיכון וויולה, הוא סיפר לי המנהלים בחברות הכי מוצלחות שלו, אלו שהפכו ליוניקורון הוא מעל 50 ורק לאחרונה הוא השקיע בעוד סטארטאפ שהמייסד שלה בן 51.  אבל דני הודה שגם הוא מוטה בזכות התפיסה הרומנטית של הבחור הצעיר שעזב את הקולג'.

אז מדוע עדיף להוביל חברה בגיל מבוגר יותר והאם יש לזה תימוכין מחקריים?

בוודאי שכן - בספר "לייט בלומר" של ריצ'ארד קרלגארד פורסמו מחקרים קוגניטיביים הקובעים שלכל אחד מאיתנו שני סוגים של אינטליגנציה, הידועים כ "אינטליגנציה פלואידית" לעומת "אינטליגנציה מגובשת".

אינטליגנציה פלואידית היא היכולת שלנו להסביר ולפתור בעיות, ללא תלות בידע מהעבר, והיא מגיעה לשיא מוקדם יותר בחיים. את סוג האינטליגנציה הזו אפשר לבדוק במבחני IQ, פסיכומטרי או אתגרי שפה ומתמטיקה.

אינטליגנציה מגובשת היא היכולת להשתמש במיומנויות שצברנו, באינטליגנציה רגשית בשילוב ידע ולעשות מיקס מכל היכולות האלו. יכולת זו מראה עלייה ברמות הביצועים עם העליה בגיל. לדברי פרופסור פיליפ אקרמן מומחה לפסיכולוגיה באונ' ג'ורג'יה, הדרך הטובה ביותר עבור מבוגרים לפצות על ירידה באינטליגנציה הפלואידית היא לבחור משרות ומטרות שמיטבות את הידע והכישורים של האינטליגנציה המגובשת שלהם.

מסתבר כי תפקידי ניהול דורשים בעיקר אינטליגנציה מגובשת, סוג של בגרות נוירולוגית. מהמחקר עולה שלתפקוד המנהיג העסקי יש קשר מועט ל- IQ. אלא נדרשת בעיקר אינטליגנציה "פלואידית" עם היכולת לראות קדימה, לתכנן ביעילות, לחבר פעולות - לתוצאות אפשריות, לראות את ההסתברויות של סיכון ותגמול, לסגל מודעות עצמית, להנהיג אנשים ולגלות אמפתיה.

אבל רגע - מה עם יצירתיות וחדשנות? התחום הזה חייב להיות שייך לצעירים, עם העושר והרעיונות הטריים שלהם, נכון? לא בהכרח. לדוגמה, הגיל הממוצע של מדענים כאשר הם מבצעים עבודה שמובילה בסופו של דבר לפרס נובל הוא 39, הגיל הממוצע של מבקשי הפטנטים האמריקאים הוא 47. התשואה היצירתית שלנו עולה עם הגיל, אומר אלחנן גולדברג, פרופסור קליני לנוירולוגיה באוניברסיטת ניו יורק.

אבל לדעתי יש לגיל הצעיר יתרון ביזמות עסקית, יצירתיות ומנהיגות והוא "נאיביות". אם הייתי יודע בגיל 25 שזו היתה הפעם הראשונה שקיבלתי את מושכות המנכ"לות בחברה, את כל הקשיים שצפויים לי, כל המאבקים, ההתמודדויות וכמה פחות "זוהר" זה הולך להיות לעומת מה שדמיינתי. יש מצב גדול שהייתי נתקף פחד מתחרט ומעדיף להיות שכיר בדרג ביניים בארגון גדול.

אז אולי אני כותב לך את כל זה מהפוזיציה (ואני אכחיש שיש לי משבר גיל 40!! - ממש ממש אין לי.. טוב אולי קצת).  מה שאני מנסה להגיד הוא שכל המחקרים מראים שהשיא המקצועי עוד לפניך, שנקודת הפיק לתפקיד ניהולי מוצלח או אפילו יזמות של סטארטאפ היא בגיל 40 ו 50.

ואני אזכיר שכל זה ובתנאי שלצד האינטליגנציה הפלואידית, נשכיל לשמור על הנאיביות ואנרגיות הנעורים.

ומוסיפה ציטוט של פבלו פיקאסו: